הגישה ההיברידית לפיתוח Low Code

שיקו יגן
סמנכ״ל טכנולוגיות
איך מפתחים מוצר איכותי בקצב מהיר, בלי להסתבך ובלי למשוך חודשים? זאת לא שאלה תיאורטית, בזמן בו מוצרים צריכים להתגלגל מהר משלב הרעיון לשוק - היא הופכת לשאלה אסטרטגית.

אנחנו רגילים לשמוע ש”אין קיצורי דרך”, או ש”הדרך הקשה היא הדרך הנכונה”, יש בזה לא מעט אמת, אבל גם המציאות השתנתה. כשיש כלים חכמים שמקצרים תהליכים בלי לפגוע בתוצאה הגיוני לבדוק איך להשתמש בהם נכון.

Low code לא בא להחליף תהליכים אלא להאיץ אותם. הוא לא מבטל תכנון, חשיבה או איכות. הוא פשוט מאפשר לפתח בצורה יעילה יותר, לחסוך עבודה טכנית חוזרת, ולהגיע לתוצאה מהר יותר.

מה זה בכלל Low code?

פיתוח מאפס מתבסס על כתיבת כל רכיבי התוכנה באופן ידני – כולל בחירה בטכנולוגיות, בניית ארכיטקטורה, תכנות ממשקים, חיבורים, עיצוב ועוד. זה מאפשר שליטה מלאה והתאמה מדויקת, אבל לוקח הרבה יותר זמן ודורש משאבים משמעותיים.

Low code פועל בצורה אחרת, הוא מתבסס על פלטפורמות עם ממשקים ויזואליים, קומפוננטות מוכנות וחיבורים שנבנו מראש. כשצריך מוסיפים גם קוד מותאם – אבל הבסיס מהיר יותר, פשוט יותר, ומאפשר לצוותים מגוונים (ולא רק מתכנתים) להשתתף בתהליך.

למה עוד ועוד חברות עוברות ל-Low code?

לפי מחקר של Gartner עד 2025 כ-70% מהאפליקציות החדשות שיפותחו בארגונים יעשו שימוש בטכנולוגיות Low code או No code, לעומת פחות מ-25% ב-2020. עוד נתון מעניין לפי Forrester, כ- 87% ממפתחי הארגונים משתמשים בפלטפורמות Low code לפחות בחלק מהעבודה שלהם.

הסיבה ברורה: זה מאפשר להוריד עומס מהצוותים הטכניים, לזרז את קצב הפיתוח ולתת מענה מהיר יותר לדרישות השוק בלי לוותר על איכות.

לפי מחקר של KPMG, ארגונים שעובדים עם Low Code מקצרים את זמן הפיתוח ב־40% עד 60% לעומת פיתוח מסורתי.

מה מרוויחים מ-Low Code

כמו בכל שינוי טכנולוגי גם כאן חשוב להבין למה זה משתלם, לא רק מבחינה טכנית אלא גם ברמה הארגונית והעסקית. הנה כמה מהיתרונות הבולטים של גישת Low Code, כפי שאנחנו רואים אותם בפרויקטים אמיתיים:

  • קיצור משמעותי של זמני פיתוח – אחד היתרונות הכי ברורים של Low Code הוא היכולת להאיץ את תהליך הפיתוח בצורה מורגשת. לא מתחילים כל פעם מאפס אלא בונים עם רכיבים מוכנים, תבניות חכמות וחיבורים קיימים. כשצריך לייצר גרסה ראשונית, לבדוק כיוון או להגיע לפרודקשן מהר מדובר ביתרון מהותי.
  • הפחתת עלויות כוללת – פחות שעות פיתוח, פחות תחזוקה שוטפת, פחות תלות בצוותים גדולים, כל אלה מתרגמים לתמונה תקציבית יעילה יותר. גם אם יש עלות רישוי ברוב המקרים היא מתקזזת מול החיסכון בכוח אדם, זמן ופיתוחים חוזרים.
  • גמישות גבוהה לשינויים – אחד האתגרים הנפוצים בפיתוח הוא לבצע שינויים אחרי שהמערכת באוויר, כמו הוספת פיצ’ר, עדכון ממשק או התאמה לדרישות חדשות. בפיתוח מסורתי זה עלול להיות מורכב ולדרוש זמן רב, ב-Low Code ההתאמות לרוב פשוטות יותר בזכות מבנה גמיש וממשק נוח.
  • יותר עצמאות לצוותים עסקיים – במקום שכל שינוי קטן יצריך פנייה לצוות הפיתוח, Low Code מאפשר גם לאנשי מוצר, תפעול או שיווק לקחת חלק פעיל בבנייה ובהתאמה של הכלים שהם משתמשים בהם. זה לא מבטל את הצורך בפיקוח טכנולוגי אבל בהחלט מאפשר תהליך משותף, מהיר וברור יותר.
  • תחזוקה פשוטה (וזולה) יותר – בפיתוח מסורתי כל שינוי בתשתית, החל מעדכון אבטחה ועד שינוי גרסה של ספרייה דורש מעקב צמוד. בפלטפורמות Low Code חלק גדול מהעדכונים מטופלים כחלק מהמוצר, זה מקטין את העומס, מפחית את הסיכון ומאפשר לצוותים להתמקד במה שבאמת חשוב.
  • התאמה לארגונים שצומחים מהר – Low Code מתאים במיוחד לארגונים דינמיים כאלה שזקוקים לפתרון שיכול לגדול, להשתנות ולהתאים את עצמו תוך כדי תנועה. אפשר להתחיל בקטן לבדוק רעיונות ואז להרחיב לפי הצורך, בלי להיתקע עם תשתית כבדה או מחויבות מוקדמת מדי.

כלים שאנחנו אוהבים (ושווה לכם להכיר)

בתוך כל ההייפ סביב Low code, לא פחות חשוב לדעת באיזה כלים באמת שווה להשתמש. הנה כמה מהכלים שאנחנו משתמשים באופן תדיר בפרויקטים שלנו:

  • Retool – מעולה כשצריך לפתח כלים פנימיים כמו דאשבורדים, ממשקי ניהול ופורטלים פשוטים. מציע רכיבים מוכנים וגם אפשרות להזריק קוד כשצריך.  אחד הכלים הכי יעילים שיש כשצריך פתרון מהיר לצוותים פנימיים.
  • Make – אוטומציות בין מערכות בלי לכתוב קוד, למעשה מתחרה ישיר של Zapier, עם ממשק גרפי מתקדם יותר ואפשרויות לוגיקה מורכבות. מתאים במיוחד למי שצריך לחבר בין מערכות וליצור זרימות עבודה.
  • n8n – אחד הכלים הנפוצים כיום, פתרון קוד פתוח המאפשר שליטה מלאה ואירוח עצמי, בניית אוטומציות, חיבורים, ותהליכים מתקדמים בקלות יחסית.
  • OutSystems – פלטפורמה מוכוונת ארגונים שמאפשרת לבנות אפליקציות מורכבות עם דגש על אבטחה, ניהול גרסאות וסקייל.
  • Mendix – כלי מאוד חזק עם איזון טוב בין ממשק נוח ליכולות מתקדמות. אידיאלי לצוותים שרוצים לעבוד ביחד, גם אנשי פיתוח וגם אנשי מוצר.
  • Microsoft Power Platform – אם אתם כבר בתוך Microsoft 365  זה פתרון שמתחבר נהדר. מאפשר לבנות אפליקציות פנימיות במהירות, כולל אינטגרציה ישירה ל-Teams, SharePoint ו-Dataverse.

איך בוחרים פלטפורמת Low code?

כאשר בוחרים פלטפורמת Low code, כדאי לשקול את הצרכים העסקיים והטכנולוגיים של הארגון שלכם:

  • איזה סוג של אפליקציות ייבנו? האם הן יפעלו באופן עצמאי או ישולבו עם מערכות קיימות?
  • מי יהיו המשתמשים בפלטפורמה? מאילו מחלקות?
  • מהי רמת המורכבות הנדרשת? האם נדרש שילוב של קוד מותאם?
  • האם הפלטפורמה תומכת באינטגרציות עם מערכות אחרות?
  • האם הפלטפורמה מציעה יכולות אבטחה מתקדמות?

ומה הדרך הנכונה? גישה היברידית כמובן

אנחנו רואים את זה בשטח לפעמים הדרך הכי חכמה היא פשוט לדעת לשלב, לא כל פרויקט דורש קוד מאפס, ולא כל דבר מתאים לפלטפורמה סגורה. כשבוחנים את הצרכים האמיתיים אפשר לבנות תהליך חכם בו מתחילים ב-Low code בשביל מהירות והוכחת התכנות ומוסיפים שכבות קוד איפה שצריך. הגישה הזאת חוסכת זמן, משאבים, ומאפשרת לשמור על איכות גבוהה.

רוצים לראות איך זה משתלב אצלכם? בואו נדבר.

 

שתפו